פרק 1: מה לא לעשות בראיון עבודה

איך להתכונן לראיון עבודה טכני? הטיפ הכי שווה שתשמעו לא מגיע מספר הכנה. הוא מגיע מהראיון עצמו. לפני שמונה-תשע שנים שחר יצא לסיבוב. פעם ראשונה שהיה לו קצת כסף וקצת זמן, והוא רצה למצוא את המשרה שהוא באמת רוצה. הוא שלח בערך 200 קורות חיים ועשה 67 ראיונות פרונט. רוב הראשונים היו פספוס. אבל מכל ראיון הוא יצא עם yellow notepad, רשם מה עבד ומה לא, ואיזה שאלות שאלו אותו. בבית הוא ישב וחשב איך לענות עליהן טוב יותר. אחרי כמה סבבים אותן שאלות חזרו שוב ושוב, רק בוריאציות. הוא כבר לא נתקל בהן בפעם הראשונה. זו כל התורה. ראיון הוא לא מבחן חד פעמי, הוא מיומנות שמתאמנים עליה.

האם ומתי צריך להתכונן לראיון עבודה טכני

התשובה חד משמעית: כן. אלא אם יש לכם מיליארד שנות ניסיון וכבר שלטתם בכל טכנולוגיה בעולם, כדאי להתכונן. כל חברה דורשת משהו אחר. אפילו שתי משרות באותה חברה יכולות לבקש דברים שונים לגמרי, בין אם זו אלגוריתמיקה או דומיין ספציפי.

אבל לא כולם צריכים להתכונן באותה מידה. מי שחזק במקום שבו הוא נמצא צריך בעיקר חידודים ותזכורות. קחו את הדוגמה של מפתח React עם חמש-שש שנות ניסיון. React עברה אבולוציות, ויכול להיות שהחברה שאליה אתם הולכים לא עברה אותן, או עברה רק חלק. אם בעבר עבדתם עם Class Components והיום עובדים עם Functional Components ו-Hooks, שווה להכיר גם את Redux ו-MobX. אפילו אם לא נגעתם בהם לעומק, לפחות ברמת ה-high level: מה זה, למה משתמשים בזה ומתי כדאי.

הטריק הכי פשוט: קחו את הbuzzwords. יש סיבה שהם buzzwords, משתמשים בהם הרבה. אם אתם כבר מכירים את השימוש, למדו טיפה מה קורה under the hood. וזכרו נקודה חשובה: ההכנה לראיונות לא קורית רק כשמחפשים עבודה. היא קורית בעיקר בזמן שאתם עובדים. הרבה אנשים יושבים שנים בחברה נוחה, פתאום מוצאים את עצמם בלי עבודה, ומגלים שיש להם חורים מקצועיים שקשה מאוד לסתום תחת לחץ. תתייחסו לכל הקריירה כהכנה לראיון הבא, גם אם מצאתם את הנחלה ואתם מתכננים להישאר עד הפנסיה.

Interview Driven Development - ללמוד מכל ראיון כושל

הרעיון קיבל שם בפרק: Interview Driven Development, בקיצור IDD. יש אנשים שלא מתאמנים בכלל לראיונות. הם פשוט הולכים למיליון ראיונות, ומכל כישלון עולים עוד צעד. אחד כזה התחיל בינוני והפך למרואיין חזק בטירוף, רק מכוח החזרות.

זה בדיוק ה-yellow notepad בפעולה. הכישלון הוא לא הסוף, הוא הזדמנות. שאלו אתכם שאלה שנשמעה כמו buzzword ולא ידעתם? מעולה. תגגלו אותה בבית, תלמדו, ובראיון הבא היא כבר לא תפתיע אתכם. אזהרה אחת: אפשר להיות מעולים בראיונות ופחות טובים מקצועית, ואז להגיע למשרה שקשה לעמוד בה. אבל אם אתם טיפוסים שדוחפים את עצמם מקצועית תוך כדי עבודה, זה מתאזן. השאלות ששאלו אתכם הן מפה מדויקת של מה שאתם צריכים לחזק. אל תזרקו אותה.

הכנה ממוקדת חברה עם LeetCode Premium

החברות הגדולות עושות לכם חצי מהעבודה. גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט אשכרה אומרים לכם מראש מה יהיה בראיון ואיך הם ממליצים ללמוד אליו. משם, כלי אחד שעבד לשחר: מנוי Premium ב-LeetCode. יש עוד אתרים כמו Codewars ו-CodinGame, אבל היתרון של LeetCode הוא הסינון לפי חברה.

אתם בוחרים, נגיד, מיקרוסופט, ומקבלים שאלות שממש מגיעות מהמבחנים שלהם, מהחצי שנה או השנה-שנתיים האחרונות. איך זה קיים? אנשים ניגשים לראיונות, זוכרים ורושמים, בדיוק כמו מורים לפסיכומטרי. LeetCode מחלק לכם את זה לשלוש רמות קושי (קל, בינוני, קשה) ולפי נושאים: concurrency, אלגוריתמיקה, databases ועוד.

וזה בדיוק המקום להתאמן על מה שלא עושים ביום-יום. מתי בפעם האחרונה הפכתם binary tree או רשימה מקושרת? כנראה במבוא למדעי המחשב. בעבודה השוטפת לא כותבים את זה. אבל בראיון של מיקרוסופט תצטרכו. אם יש לכם שבועיים-שלושה לראיון טכני, שחר ממליץ להשקיע שעתיים-שלוש כל יום, וגם להסתכל על פתרונות של אנשים אחרים, לא רק על שלכם.

מה מראיינים באמת מחפשים - תקשורת ופוטנציאל מעל צ’קבוקסים

יותר מ-90 אחוז מהחברות לא מחפשות yes-man. השוק רועד, יש הרבה מפתחים אבל חסרים אנשים טובים. “טוב” זה לא בהכרח נינג’ה. זה מישהו עם ראש טוב, שיודע לפתור בעיה בלי שיסבירו לו כל פרט, שמחפש context, גמיש ויצירתי בפתרונות. שחר ראה ג’וניורים מדהימים שמדברים ברמה גבוהה, וסיניורים של עשרים שנה בלי מושג. ותק לא הופך אתכם לסיניור בראיון.

כשמבקשים מכם לספר על פרויקט, זה מבחן. מי שאומר “עשיתי רק את קריאות ה-HTTP וזהו” מרים דגל. סימן שלא התעניין, לא שאל על הארכיטקטורה, פשוט ישב. לכן: תכירו לפחות פרויקט אחד לעומק. את כל השרתים, ה-services, הטכנולוגיות בפרונט, גם אם ידיים לא נגעתם בכל חלק. ותהיו מוכנים לשאלה האהובה: מה היית עושה אחרת.

בתרגיל עצמו, מה שנבדק זו לא רק כתיבת הקוד אלא איך אתם מתקשרים את התהליך. סיימתם משהו ב-O(n²)? מיד תישאלו אם אפשר O(n), ואולי O(1). המראיין מוסיף אתגרים ובודק איך אתם מגיבים. וכאן החוק החשוב:

אל תברח לי לקוד. בוא תגיד לי קודם כל מה עובר לך בראש.

הרבה מתכנתים בורחים ישר לקוד או משתתקים כשהם נתקעים. תתקשרו. גם את הבעיה, גם איפה נתקעתם. המראיין רוצה שתעברו, לא מנסה להכשיל. הוא ייתן רמז, ואם תגיעו לפתרון בעזרתו, לרוב זה good enough. הוא מחפש פוטנציאל, לא 100 אחוז מהצ’קבוקסים.

טיפים לג’וניורים - פנייה אישית ולימוד יסודות לא טריוויאליים

קודם כל, סיפור אמיתי. חברה נסגרה, שחר פרסם את המייל שלו והציע להעביר קורות חיים רלוונטיים. תוך 48 שעות קיבל בערך 80 מיילים, כולם זהים: בלי כותרת, בלי טקסט, רק קובץ מצורף. “שחר, תהנה עם הרזומה שלי.” בתגובה הוא כתב פוסט בלינקדאין על איך הוא היה מצפה שיפנו אליו: “היי שחר, התחברתי למישן שלכם, ראיתי שיש משרה שמתאימה לי, מצרף רזומה.” הפוסט קיבל 35-36 אלף צפיות, ואחריו מאמר מקיף יותר עם מאות שיתופים.

הלקח: כשאתם פונים למישהו שלא מכיר אתכם, אל תעשו קופי-פייסט. חפשו את המשרה הספציפית בארגון, תגידו למה היא מתאימה לכם, ובקשו להעביר. יש לאנשים אינטרס אמיתי, כי ברוב חברות ההייטק יש referral program שמשלם ממאות ועד עשרות אלפי שקלים למועמד. אז תעזרו להם לעזור לכם.

לגבי GitHub: פרויקט אישי זה נחמד, לא בושה להראות אותו, אבל זה לא חובה. מי שכותב “אם אין לך GitHub אל תטרח” טועה. המראיין כבר יודע שאתם ג’וניורים, הוא הזמין אתכם. מה שנשאר זה להרשים עם החשיבה, עם הדרך שאתם מתמודדים, ועם האש בעיניים. טיפ מקצועי: תלמדו דברים לא טריוויאליים לרמת ג’וניור. אם אתם בפרונט, לא רק React או Vue, אלא איך closure עובד, איך bind עובד ב-JavaScript vanilla. מראיין רואה מישהו שיודע ברמה טובה משהו שהיה מצפה לו מאדם עם שלוש-ארבע שנים, וזה בום בשוק. ולבסוף הרגל שמנצח הכל: שחר קורא שני מאמרים כל בוקר, מעל עשר שנים. אחרי 16-17 שנה הוא עדיין מרגיש ג’וניור בפנים. הכוח שלנו זה הידע שלנו.

ומה הלאה? אם הצעד הבא שלכם הוא הובלת צוות, יש לנו פרק שלם על המסלול ממפתח לראש צוות ומה באמת צריך כדי להוביל צוות פיתוח. ואם אתם אנשי פרונטאנד, ההרצאה של ניר קאופמן על למה פיתוח פרונטאנד יצא מפרופורציות ואיך keep it simple מנצח שווה צפייה לפני שאתם מוסיפים עוד framework לקורות החיים.

דגלים אדומים וציפיות שכר - מה לא לעשות בראיון

יש דברים שמדליקים למראיין אדום מיד. הראשון: בן אדם של “אני ואני ואני”. מרשים טכנית, אבל אתה קולט שהוא לא יקבל ביקורת ולא יעבוד בצוות. אם אתם באמת individual contributors, בסדר, פשוט אל תתראיינו למקומות של עבודת צוות, כי בהנדסת תוכנה זה כמעט תמיד צוות.

דגל שני: לכלוך על מקומות עבודה קודמים ועל בוסים. יש דרך לספר שלא הסכמתם עם משהו בלי להתלכלך. אף מראיין לא רוצה להיות הבוס הבא שתדבר עליו ככה. דגל שלישי: איחור לראיון. תקדימו, לא תאחרו. ותגיעו עם mindset נקי, אפילו עשר דקות מדיטציה לפני, כי מראיין מסיח דעת בולט מיד.

ובשלב ה-HR נופלים אנשים טובים. שחר ראה מועמד שהעביר את השלב הטכני, וה-HR עצר אותו: בשלוש שנים החליף חמש חברות, כל פעם משדרג שכר וקופץ. אין טעם להשקיע בגיוס והכשרה כדי שיברח. אם זה קורה לכם, במיוחד בתחילת קריירה, שיהיה לכם סיפור אמיתי: התקדמתי מהר, ועכשיו אני מחפש מקום להישאר בו לאורך שנים. וטיפ שכר קטן ומוזר שעובד: במקום מספר עגול שנגמר ב-0 או ב-5, שחר נותן טווח עם מספרים לא שלמים, ומקבל היענות גדולה יותר. הוא לא יודע למה, אבל זה עובד לו.

השורה התחתונה

• ראיון הוא מיומנות, לא מבחן חד פעמי. 200 קורות חיים ו-67 ראיונות לימדו את שחר יותר מכל ספר.
• Interview Driven Development: אחרי כל ראיון תרשמו את השאלות ותשלימו פערים. אותן שאלות יחזרו.
• LeetCode Premium מסנן שאלות אמיתיות לפי חברה. שבועיים לפני ראיון, שעתיים-שלוש ביום.
• אל תברח לקוד. המראיין בודק איך אתם חושבים ומתקשרים, לא רק אם הגעתם לפתרון.
• ג’וניורים: פנייה אישית מנצחת קופי-פייסט. תלמדו יסודות עמוקים כמו closures ו-bind.
• דגלים אדומים: “אני ואני ואני”, לכלוך על בוסים, איחור. בשכר, נסו מספר לא עגול.